חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין
חייג עכשיו
ROY KARIV LAW FIRM | רועי קריב משרד עורכי דין

KLF
ISRAELI TAX LAW FIRM

המאמר התפרסם לראשונה באתר https://bizzness.net

על חשיבות מקום התאגדות החברה

בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות  לעולם היזמות, דנו במפתח להצלחת יוזמות חדשות  (11 המלצות, המהוות לדעתנו את הבסיס להצלחתו שלמיזם). עתה אנו מבקשים להציב בפני היזמים מספר סוגיות שיש להביאם בחשבון בעת בחירת מקום התאגדות החברה לראשונה או לאחר מכן (בישראל או מחוצה לה). נדגיש  שמקום התאגדות החברה מהווה את המסגרת  לכל תכנון מס באשר הוא, וכן משפיע על ניהול עסקי החברה ודיווחיה הפיננסיים, ומכאן גם חשיבותו.

טרם נכנס לעומקם  של דברים,יש להבהיר, כי השינוי במציאות הכלכלית בעקבות מגפת ה COVID-19 אילצה מדינות רבות להעניק סיוע חסר תקדים לעסקים הפועלים בתחומם. מצד אחד, ברור לכל, כי המדובר בצעד הכרחי  להישרדות העסקים אך מנגד, חבילות הסיוע (דחיית תשלום מע"מ, השבת מקדמות  למס הכנסה ועוד)  בעלות פוטנציאל שלילי, תקציבי- מדיני, שעשוי להשפיע על מדיניות המס וכפועל יוצא מכך על דרך עשיית העסקים של חברות מקומיות  ורב-לאומיות. מגפת ה COVID-19 הובילה לאתגרים מורכבים ולא צפויים לקהילה העולמית. בצד המשבר הבריאותי חוותה האנושות גם משבר כלכלי עמוק. אך לצד המשבר קיים גם טוב, המשבר  גרם  לפתיחת שווקים חדשים לטכנולוגיה מתקדמת, יצר הזדמנויות והוביל להקמת  מיזמים חדשים.

לאור זאת, ראינו את הצורך להביא בפניכם מספר דגשים שכל יזם מתחיל כמתקדם, צריך להכיר וליישם. חשוב להבהיר כי אין המדובר ברשימה ממצה אלא בעקרונות בסיס, שלדעתנו הם המפתח  להצלחתו של המיזם. טרם נציג את רשימת העקרונות חשוב לנו להדגיש, כי משקיע רציני שיתעניין במיזם שלכם יבקש לבצע בדיקת נאותות (Due diligence), שבמסגרתה ידרוש כל מסמך וכל פרט הרלוונטי למיזם. משכך הם פני הדברים, ככל שנקדים ונשים לב לדגשים אלו, כך יוקל עליכם כיזמים להתקדם לעבר גיוס הון ממשקיעים או קבלת מימון אחר, ולעבור לפיתוח וקידום המיזם.

  1. רישום חברה בישראל או מחוצה לה, הינו הליך משפטי מתחום ה - Corporate Law, המבוצע  מול רשם החברות הרלוונטי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע מנוסה, כגון עו"ד או רו"ח כדי לבצע את הטיפול במסמכים וברישום בצורה מהירה ויעילה. כמו כן, ובהמשך  לטיפים בכתבה הקודמת, יש לשמור כל מסמך הקשור לתהליך הרישום.
  2. לפני רישום החברה, חשוב  לקיים דיון בין שותפי המיזם במשותף עם ליווי מקצועי. יש לבחור  שם מתאים
    (ושאינו תפוס), סך הון רשום, לערוך תקנון נאות בהתאם למטרות החברה ולקבוע את זהות בעלי המניות  ונושאי המשרה בחברה. בנוסף, יש לערוך הסכמים מקדימים (כגון הסכם מייסדים) על מנת  למנוע בעיות ואי הסכמות מהותיות בהמשך הדרך.  נדגיש, כי  שינוי רישום ו/ או תיקון עלולים לעכב  ולסרבל את ההליכים בחברה ולכן רצוי לעשות את הדברים מסודר ונכון ככל הניתן.
  3. בטרם מחליטים אם החברה תתאגד בארץ או בחו"ל, יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים חשובים, הכוללים בין היתר את מקום המגורים  של הבעלים והמנהלים,  מיקום משרדי ההנהלה של החברה,מיקום מפעל הייצור או הסדנה למהנדסים.  כמוכן כדאי להבין לעומק את מטרות החברה והחזון שלה, למשל להתרחבות עתידית מחוץ לישראל וכן את המודל העסקי והמשפטי, ובאם מעוניינת להיות פרטית או ציבורית.
  4. בהמשך לאמור לעיל,  כאשר אנו בוחנים מודל עסקי ופיננסי,חשוב  מאוד  שנעריך  גם את ההשפעה  של מקום ההתאגדות על חבות המס  ועל הדוחות הכספיים הצפויים . שימו לב שחברה בע"מ, על פי דיני החברות, נדרשת בהגשת דוחות כספיים לרשם החברות ולרשויות המס, וזאת ללא קשר אם תירשם כציבורית או פרטית.

    לאור זאת, יש לבחון יחד עם רו"ח את ההשפעות העתידיות  של התקינה החשבונאית על תוצאות ודיווחי המיזם. למשל,  במדינת  ישראל התקינה החשבונאית המקובלת הינה על פי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות או הבינלאומית (IFRS), באירופה מדובר בתקני ה IFRS ובארה"ב בתקני ה - USGAAP.  ההבדלים בין התקינות בטיפול בסוגיות החשבונאיות השונות, עשויות להיות מהותיות ויש לקחת אותן בחשבון במכלול השיקולים.
  5. פן קריטי נוסף כאמור, הינו היבט תכנוני המס והשפעות המס  שיכולות להוות גורם מאוד מכריע בהחלטה.
    להלן מספר דוגמאות   ( הכוללים רק חלק ממכלול היבטי המיסוי הקיימים) :
  • בחינת  שליטה וניהול מישראל: בחרתם להתאגד מחוץ  לישראל (תהא הסיבה אשר תהא),אך הלכה למעשה החברה נשלטת ומנוהלת מישראל ? רשות המיסים תטען כי יש לסווג את החברה כתושבת ישראל לצרכי מס. בעידן בו הטכנולוגיה הינה חלק מהותי מחיינו, יש לבחון מי הגורם הקובע את מדיניות החברה (בפן המהותי-עסקי של הדבר). אם לחברה יש משרד פעיל מחוץ לישראל וכן נושאי משרה בעלי סמכויות מהותיות לפעילות החברה באופן רציף וקבוע, אזי ניתן יהיה להחזיק בעמדה, כי החברה מנוהלת  ונשלטת מחוץ  לישראל.
  • הגירה  ומס יציאה:  פעמים רבות קורה מצב  בו מיזם בתחילת דרכו מקים חברה בישראל ועם מרוצת השנים בוחר להעתיק את פעילותו ואת עיקר הפונקציות הניהוליות שלו אל מחוץ לישראל. במצב זה של "הגירה" של חברה אל מחוץ לישראל יש לשים לב, כי בהתאם לפקודת מס הכנסה,יראו חברה ש"היגרה" כמי  שמכרה את כל נכסיה יום לפני שחדלה להיות תושבת ישראל – האמור מהווה אירוע מס חייב. מטרת המיסוי במקרה זה הינה, מניעת זליגת מס מישראל החוצה כתוצאה משינוי התושבות  של החברה.
  • יוזמת ה – BEPS (Baseerosion and profit shifting): יוזמת ה-BEPS הינה תכנית  שיזמו פורום  G-20 וארגון ה- OECD אשר במסגרתה פותחו 15דרכי פעולה להתמודדות עם תכנוני מס בינלאומיים, שמטרתם הסטת רווחים או שחיקת  בסיס המס במדינות החברות. למשל Action 1 קובע כללים לטיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית ו- Action 6 קובע כללים למניעת מתן הטבות אמנה בנסיבות לא ראויות (TreatyShopping).

לפני סיום:
הזכות לבחור את דרך ההתאגדות  שתוביל למקסום הטבות המס והקטנתו, או להתנהלות הנוחה והיעילה לו עסקית ופיננסית, הינה זכות השמורה לכל יזם/ מיזם, אך יחד עם זאת יש לשים לב, כי אנו עומדים במסגרת הדין (המקומית והבינלאומית). על החברה לצפות את השינויים במדיניות המס ובדינים הרלוונטיים ולכלכל את צעדיה בהתאם. הדרך הטובה ביותר לעשות כן, היא באמצעות קבלת ייעוץ משפטי וחשבונאי מתאים, שימנע טעויות ובעיות בהמשך הדרך.

אין האמור מהווה חוות דעת משפטית. ואין במאמר  זה כדי לקיים יחסי עורך דין -לקוח או יחסי רו"ח- לקוח.  
הכותבים הם: רו"ח אסתי לריח ועו"ד רועי קריב.