מדיניות תמריצי מס לחדשנות הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי בתחרות הגלובלית על משיכת השקעות במחקר ופיתוח. במסגרת עבודתנו השוטפת עם חברות טכנולוגיה ישראליות ובינלאומיות, עוקב משרדנו מקרוב אחר התפתחויות בתחום זה.
לאחרונה, ארגון ה-OECD פרסם שני מסמכים משמעותיים בנושא: מאמר דעה בכותרת "Five need-to-knows on income-based tax incentives for R&D and innovation" והסקירה הכלכלית המקיפה "OECD Economic Surveys: Israel 2025". מסמכים אלה מציגים ניתוח עומק של מדיניות תמריצי המס לחדשנות בישראל ובעולם, וכוללים המלצות מדיניות שעשויות להשפיע משמעותית על האסטרטגיה הפיסקלית של ישראל ועל חברות הטכנולוגיה הפועלות בה.
מאמר זה סוקר את הממצאים המרכזיים ומציע תובנות באשר להשלכותיהם על לקוחות בתחום הטכנולוגיה והחדשנות.
רקע: ישראל במפת תמריצי המס העולמית
השקעה חריגה בתמריצי מס מבוססי הכנסה
הנתונים המוצגים במאמר ה-OECD מעלים תמונה מפתיעה: בשנת 2021, ישראל השקיעה 0.23% מהתמ"ג בתמריצי מס מבוססי הכנסה למו"פ וחדשנות - שיעור הממקם אותה בין המובילות בעולם, שנייה רק לקפריסין (0.72%). זאת בעוד שכמעט מחצית ממדינות ה-OECD המדווחות (10 מתוך 23) הוציאו פחות מ-0.01% מהתמ"ג על תמריצים אלה.
במונחים אבסולוטיים, ישראל, למרות גודלה, נמצאת במקום מכובד עם השקעה של כ-980 מיליון דולר, לעומת ארה"ב (מובילה עם כ-23.5 מיליארד דולר), הולנד (~2.6 מיליארד) ובריטניה (~2.1 מיליארד).